A person should never despair even if the worse comes to the worst/never say die
Figuratively: Even in the hardest times of the greatest danger, a person must not lose hope; he should act and hope for God's mercy and salvation.
("In those days Hezekiah was sick unto death. And Isaiah the prophet, the son of Amoz, came to him and said: ... Set your house in order, for you shall die (2 Kings 20:1) ... The decree has already been made against you. He replied: Son of Amoz, finish your prophecy and leave. Thus have I received from my father's house: Even if a sharp sword rests upon a person's neck, let him not prevent himself from mercy." - Berakhot 10a. And also: "She screamed bitterly and sobbed as if a sharp sword rested upon her neck" - Mendele Mokher Seforim, Massot Binyamin HaShlishi, 10a. And also: "And I presented the action of the tax collector, so that they may learn from this that even when a sharp sword rests upon a person's neck, he should not despair of trust" - Agnon, Ellu VaEllu, V'haya Ha'akov LeMishor, 54. And also: "Hope to the Lord; He impoverishes and enriches, brings low and also exalts, and even if a sharp sword rests upon a person's neck, let him not despair of mercy" - Mordechai Ben Yehezkel, Sefer HaMa'asiyot, Part Four, The Barefoot Righteous, 94)
Translation
Expression (Hebrew)
אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים
Definition (Hebrew)
בְּהַשְׁאָלָה: גַּם בְּשָׁעוֹת קָשׁוֹת שֶׁל סַכָּנָה חֲמוּרָה בְּיוֹתֵר אָסוּר לָאָדָם לְאַבֵּד תִּקְוָה וְהוּא צָרִיךְ לִפְעֹל וּלְצַפּוֹת לְרַחֲמֵי הָאֵל וִישׁוּעָתוֹ.
("בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת.וְיָבוֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָה בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלּוּ:...צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה(מְלָכִים ב כ א )...כְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה עָלֶיךָ. אָמַר לֵהּ: בֶּן אָמוֹץ, כַּלֵּה נְבוּאָתְךָ וָצֵא. כָּךְ מִקּוֹבְלָנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא: אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים"- בְּרָכוֹת י ע"א , וְכֵן:"וְצוֹרַחַת מָרָה וְגוֹעָה בִּבְכִיָּה, כְּאִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארָהּ"- מֶנְדֵּלֵי מו"ס/ מַסְּעוֹת בִּנְיָמִין הַשְּׁלִישִׁי י עא, וְכֵן:"וְהִצַּגְתִּי אֶת מַעֲשֵׂה הַמּוֹכֵס כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִזֶּה שֶׁאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁחֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִתְיָאֵשׁ מִן הַבִּטָּחוֹן"-עַגְנוֹן/ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, 54, וְכֵן:"קִוָּה אֶל ה', הוּא מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר, מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמָם, וַאֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת לוֹ עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים"- מָרְדְּכַי בֶּן יְחֶזְקֵאל/ סֵפֶר הַמַּעֲשִׂיּוֹת חֵלֶק רְבִיעִי, הַצַּדִּיק הַיָּחֵף, 94)