Whither shall I go?! / What shall I do?!
Where shall I go from here? By extension: a cry of despair—what shall I do?! An expression said in times of loss of counsel, loss of direction, or not knowing what to do.
(“And he returned unto his brethren, and said, The child is not; and I, whither shall I go?”—Genesis 37:30 (Reuben to his brothers after discovering they sold Joseph). Also: “And whither shall I carry my poverty, and whither shall I go? / Upon my bed / I shall find another tear / Half for you / and half for my heart”—H.N. Bialik, “A Tear Dripped.” Also: “Slowly, slowly I turn into an eagle / The crown of my head falls / Woe, what was for us / What will become of us / Whither are we going?”—T. Carmi, “Poems (and Similitudes), Against My Will,” 1994. Also: “And a little goat that gave us cheese and wool / ... and if she hadn’t insisted / whither would we have gone / where would we be going now”—Natan Yonatan, “Where Were We Going.” Also: “Like a dull pain, a stray kid goat—/ whither shall I go? / Return, return now to my fingers”—Ehud Manor, “Lost Melody.”)
Translation
Expression (Hebrew)
אָנָה אֲנִי בָא?!
Definition (Hebrew)
לְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ מִכָּאן? בְּהַשְׁאָלָה: קְרִיאַת יֵאוּשׁ: מָה אֶעֱשֶׂה?! בִּטּוּי הַנֶּאֱמָר בְּעֵת אָבְדַן עֵצוֹת, אָבְדַן דֶּרֶךְ אוֹ אִי יְדִיעָה מָה לַעֲשׂוֹת.
("וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא"- בְּרֵאשִׁית לז ל (רְאוּבֵן לְאֶחָיו לְאַחַר שֶׁגִּלָּה שֶׁהֵם מָכְרוּ אֶת יוֹסֵף ), וְכֵן: "וְאָנָה אוֹלִיךְ אֶת עָנְיִי, וְאָנָה אֲנִי בָּא?/ עַל מִשְׁכָּבִי/ אֲמַצֶּה דִּמְעָה עוֹד אֶחָד/ מַחֲצִיתָהּ לָכֶם/ וּמַחֲצִיתָהּ לִלְבָבִי"- ח.נ. בְּיָאלִיק/ נַטּוּף נָטְפָה הַדִּמְעָה, וְכֵן: "לְאַט לְאַט אֲנִי הוֹפֵךְ לְנֶשֶׁר/ עֲטֶרֶת רֹאשִׁי נוֹפֶלֶת/ וִי, מֶה הָיָה לָנוּ/ מָה יִהְיֶה לָנוּ/ אָנָה אָנוּ בָּאִים?"- ט.כַּרְמִי/ שִׁירִים (וְהַדְמָיוֹת) בְּעַל כָּרְחִי, 1994, וְכֵן:"וְעֵז קְטַנָּה שֶׁנָּתְנָה לָנוּ מַחְלָבָה וּמִצַּמְרָהּ / ... וְלוּלֵא הִתְעַקְּשָׁה/ אָנָה אָז הָיִינוּ בָּאִים/ לְאָן הָיִינוּ הוֹלְכִים עַכְשָׁו"- נָתָן יוֹנָתָן/ לְאָן הָיִינוּ הוֹלְכִים, וְכֵן: "כְּמוֹ כְּאֵב עָמוּם, גְּדִי תּוֹעֶה -/ אָנָה אֲנִי בָא?/ שׁוּבִי, שׁוּבִי נָא אֶל אֶצְבְּעוֹתַי"- אֵהוּד מָנוֹר/ מַנְגִּינָה אֲבוּדָה)