Learned / Scholarly / Versed in Judaism
A Torah scholar. A person who has acquired extensive knowledge of the Torah. Someone who devotes most of their time to study.
("They went and appointed Rabbi Elazar ben Azaria in the yeshiva; he was sixteen years old, and his head was filled with knowledge, and Rabbi Akiva sat and lamented, saying: Not that he is more of a son of Torah than I, but that he is greater among the great than I; fortunate is the man whose ancestors merited him, fortunate is the man who has a peg to cling to" – Jerusalem Talmud, Ta’anit 4a; and likewise: "And at the end he answers, for Chaim Yonah is a son of Torah and God-fearing" – Y.L. Peretz / Ha’oseh Niflaot, 18; likewise: "A type of Torah scholar: half somewhat a son of Torah and half largely an ordinary man, and the like among the unmatched" – H. Hazaz / Dorot HaRishonim, 70; and likewise: "He wants in a barrel his own innovations from ten barrels of his friend. Not because he favors himself, but because he is a son of Torah and his qualities are righteous" – Chaim Savta / Ke’af’afei Shachar, 99)
Translation
Expression (Hebrew)
בֶּן תּוֹרָה
Definition (Hebrew)
תַּלְמִיד חָכָם. אָדָם שֶׁרָכַשׁ יְדִיעוֹת רַבּוֹת בַּתּוֹרָה. אָדָם שֶׁמַּקְדִּישׁ אֶת עִקַּר זְמַנּוֹ לְלִמּוּד.
("הָלְכוּ וּמִנּוּ אֶת ר' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּישִׁיבָה בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה וּנְמַלֵּא כָּל רֹאשׁוֹ שִׁיבוֹת וְהָיָה רַבִּי עֲקִיבָה יוֹשֵׁב וּמִצְטַעֵר וְאוֹמֵר לֹא שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֶלָּא שֶׁהוּא בֶּן גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ אֲבֹתָיו אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָתֵד לְהִתָּלוֹת בָּהּ"-יְרוּשַׁלְמִי תַּעֲנִית ד, א, וְכֵן:"וְסוֹף כָּל סוֹף הוּא עוֹנֶה, כִּי חַיִּים יוֹנָה הוּא בֶּן תּוֹרָה וִירֵא שָׁמַיִם"- י.ל. פֶּרֶץ/ הָ'עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת', יח, כֵּן:"מֵעֵין תַּלְמִיד חָכָם: חֶצְיוֹ בֶּן תּוֹרָה מַשֶּׁהוּ וְחֶצְיוֹ עַם הָאָרֶץ הַרְבֵּה, וּכְמִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ"-ח.הָזָז/ דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, 70, וְכֵן:"רוֹצֶה הוּא בְּקַב חִדּוּשִׁים מִשֶּׁלּוֹ מֵעֲשָׂרָה קַבִּין שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁמְּחַבֵּב הוּא אֶת עַצְמוֹ, שֶׁבֶּן תּוֹרָה הוּא וּמִדּוֹתָיו מְתֻקָּנוֹת"- חַיִּים סָבָתוֹ/ כְּעַפְעַפֵּי שַׁחַר, 99)