False pretences/ deceit/ fraud/ cheating (deceiver)
Deceit. The way of fraud.
(“And Laban said to Jacob, ‘What have you done, that you have stolen my heart and led my daughters like captives of the sword?’” — Book of Genesis 31:26; Targum Jonathan: “And Laban said to Jacob, ‘What have you done, that you have stolen my mind and driven my daughters like captives of the sword?’”; and likewise: “There are seven thieves: the first of thieves is one who steals people’s minds—one who urges his fellow to dine with him while having no intention in his heart to invite him; one who presses gifts upon him knowing he will not accept; one who opens his barrels though they are already sold to a shopkeeper; one who falsifies measures and lies in weights; one who mixes sand with beans and vinegar with oil” — Pesikta Zutarta, Exodus ch. 22; and likewise: “Therefore he steals his own mind, and the evil inclination contrives schemes for him in his thoughts…” — Nachman of Breslov, Likkutei Moharan, Torah 66:3; and likewise: “This one steals whatever comes to hand, and that one steals people’s minds, and there is no one who remembers to order merchandise in its proper season” — S. Y. Agnon, Elu VaElu, “Ascents and Descents,” p. 127; and likewise: “For there are several wanderers who steal the minds of the committee houses and do not travel to America” — Sholem Aleichem, London Has No Remedy but Fire!, p. 270.)
Translation
Expression (Hebrew)
גְּנֵבַת דַּעַת (גּוֹנֵב דַּעַת)
Definition (Hebrew)
רַמָּאוּת. הוֹלָכַת שׁוֹלָל.
("וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן:"וַאֲמַר לָבָן לְיַעֲקֹב מַה עָבַדְתְּ וְגָנַבְתְּ דַעְתִּי וּדְבָרַת יַת בְּנָתַי הֵי כְּשִׁבְיַת חַרְבָּא"- בְּרֵאשִׁית לֹא כו, וְכֵן:"שִׁבְעָה גַּנָּבִים הֵם: הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּגַּנָּבִים גּוֹנֵב דַּעַת בְּנֵי אָדָם, הַמְּסָרֵב בַּחֲבֵרוֹ לְאָרְחוֹ וְאֵין בְּלִבּוֹ לִקְרוֹתוֹ. וְהַמַּרְבֶּה לוֹ בְּתִקְרוֹבוֹת, וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל, וְהַפּוֹתֵחַ חָבִיּוֹתָיו וְהֵן מְכוּרוֹת לְחָנוּנִי, וְהַמְּעַוֵּל בְּמִדּוֹת וְהַמְּשַׁקֵּר בְּמִשְׁקָלוֹת, וְהַמַּעֲרָב אֶת הַחוֹל בְּפוּל, וְאֶת הַחֹמֶץ בְּשֶׁמֶן"- פְּסִיקְתָּא זוֹטְרָתָא (לֶקַח טוֹב) שְׁמוֹת פֶּרֶק כב, וְכֵן:"עַל כֵּן הוּא גּוֹנֵב דַּעַת עַצְמוֹ, וּמְסַבֵּב לוֹ הַיֵּצֶר הָרַע סִיבוּבִים בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ..."-ר' נַחְמָן מִבְּרֶסְלָב/ לִקּוּטֵי מוהר"ן, תּוֹרָה ס"ו, ג', וְכֵן:"זֶה גּוֹנֵב מִכָּל הַבָּא בְּיָדוֹ, וְזֶה גּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת וְאֵין מִי שֶׁיִּזְכֹּר לְהַזְמִין סְחוֹרָה בְּעוֹנָתָהּ"-עַגְנוֹן/ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, עֲלִיּוֹת וּמוֹרָדוֹת, 127), וְכֵן:"לְפִי שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה נוֹדְדִים, הַגּוֹנְבִים אֶת דַּעַת בָּתֵּי הַוַּעַד וְאֵינָם נוֹסְעִים לְאָמֵרִיקָה"-שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם/ לוֹנְדוֹן אֵין לָהּ תַּקָּנָה אֶלָּא בְּאֵשׁ!, רוֹ).