Resolution of Mind (He made up his mind)
A decision after serious deliberation and reflection on the subject. He decided definitively.
("And every utterance of our lips that came out from us, or that we vowed, and we resolved in our heart to perform some commandment from the commandments" - Order of Annulment of Vows, and also: "And Ahab's fast did not take effect on him except from nine hours and beyond, and until nine hours he could eat, for he had not resolved in his mind to fast, but Elijah came to him that day" - Rashi, Taanit 25b, and also: "And he resolved in his mind to evade and leave there with all his strength" - Mendeli Mosh/ Travels of Benjamin III 1, 13, and also: "I have already made up my mind and it is almost an absolute matter with me" - H. Hazaz/ Early Generations, 114, and also: "Since they resolved in their mind to prepare the feast, Ezra's house was in turmoil" - Chaim Sabato/ Like the Blink of Dawn, 114, and also: "A person's approach to his friend is considered an offer, if it indicates the resolution of the offeror to bind with the offeree in a contract and is specific to the possibility of concluding the contract by acceptance" - Section 2 of the Contracts Law, 1973)
Translation
Expression (Hebrew)
גְּמִירוֹת דַּעַת (גָּמַר בְּדַעְתּוֹ)
Definition (Hebrew)
הַחְלָטָה לְאַחַר שִׁקּוּל דַּעַת רְצִינִי וַחֲשִׁיבָה עַל הַנּוֹשֵׂא. הֶחְלִיט בְּאֹפֶן סוֹפִי.
("וְכָל מוֹצָא שְׂפָתֵינוּ שֶׁיָּצָא מִפִּינוּ,אוֹ שֶׁנָּדַרְנוּ וְגָמַרְנוּ בְּלִבֵּנוּ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה מֵהַמִּצְווֹת"- סֵדֶר הַתָּרַת נְדָרִים, וְכֵן:"וְאַחְאָב לֹא חָלָה תַּעֲנִיתוֹ עָלָיו אֶלָּא מִתְּשַׁע שָׁעוֹת וָאֵילָךְ, וְעַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל, שֶׁלֹּא גָּמַר בְּדַעְתּוֹ לְהִתְעַנּוֹת, אֶלָּא שֶׁבָּא אֵלִיָּהוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם"- רָשִׁ"י מַסֶּכֶת תַּעֲנִית כֹּה ע"ב, וְכֵן:"וְגָמַר בְּדַעְתּוֹ לְהִתְחַמֵּק וְלָצֵאת מִשָּׁם בְּכָל מַאֲמַצֵּי כּוֹחוֹ"- מֶנְדֵּלֵי מו"ס/ מַסְּעוֹת בִּנְיָמִין הַשְּׁלִישִׁי א, יג, וְכֵן:"אֲנִי כְּבָר גָּמַרְתִּי בְּדַעְתִּי וְהוּא כִּמְעַט אֶצְלִי דָּבָר מֻחְלָט"-ח.הָזָז/ דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, 114, וְכֵן:"כֵּיוָן שֶׁגָּמְרוּ בְּדַעְתָּם לַעֲרֹךְ אֶת הַסְּעוּדָה הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל עֶזְרָא כְּמֶרְקָחָה"-חַיִּים סָבָתוֹ/ כְּעַפְעַפֵּי שַׁחַר, 114, וְכֵן:"פְּנִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם לַחֲבֵרוֹ הִיא בְּגֶדֶר הַצָּעָה, אִם הִיא מְעִידָה עַל גְּמִירַת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמַּצִּיעַ לְהִתְקַשֵּׁר עִם הֲנִיצַע בַּחוֹזֶה וְהִיא מְסֻיֶּמֶת כְּדֵי אֶפְשָׁרוּת לִכְרוֹת אֶת הַחוֹזֶה בְּקִבּוּל"- סְעִיף 2 לְחֹק הַחוֹזִים, תשל"ג)