The trees went to anoint a king over them...
The metaphor of the beginning of the "Parable of Jotham" and its meaning is that just as a thorn that does not bear fruit is prepared to rule over others, so too is a man who is empty and devoid of any interest in ruling or ruling over others, because he has no other power or good left to do (in a source narrated about Jotham who told this parable, on the contrary) Abimelech).
("The trees went to anoint a king over them, and said to the sycamore tree, "Give us a queen." And the sycamore tree said to them, "Have I forsaken my word, which I had in me to honor God and man, and gone to be promoted over the trees?...And the sycamore tree said to the trees, "If you truly anoint me king over you, come and take refuge in my shadow" - Judges 9:8-11, and so: "No "Abimelech, the younger of his brothers, Jotham/ Among the Philistines, the charioteer for the sword of vengeance/ A mighty man in words/ On the top of his groves" - Nathan Jonathan/ Jonathan Avib)
Translation
Expression (Hebrew)
הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ...
Definition (Hebrew)
בִּטּוּי הַמַּפְנֶה לְרֵאשִׁיתוֹ שֶׁל "מָשָׁל יוֹתָם" וּלְפִיו כְּשֵׁם שֶׁרַק הַקּוֹץ שֶׁאֵינוֹ מֵנִיב פֵּרוֹת מוּכָן לִשְׁלֹט עַל אֲחֵרִים כָּךְ רַק רַק אָדָם רֵיק וַחֲסַר מַעַשׂ מְעֻנְיָן לִמְלֹךְ אוֹ לִשְׁלֹט עַל אֲחֵרִים, כִּי אֵין לוֹ בְּעֶצֶם מַשֶּׁהוּ אַחֵר אוֹ יוֹתֵר טוֹב לַעֲשׂוֹת (בַּמָּקוֹר מְסֻפָּר עַל יוֹתָם שֶׁהִמְשִׁיל מָשָׁל זֶה כְּנֶגֶד אֲבִימֶלֶךְ).
("הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת מָלְכָה עָלֵינוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת הֶחֳדַלְתִּי אֶת דִּשְׁנִי אֲשֶׁר בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?...וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי"- שׁוֹפְטִים ט ח-טוּ, וְכֵן:"לֹא אֲבִימֶלֶךְ,קָטֹן אָחִיו יוֹתָם/ בֵּין פֶּלֶךְ הָרֶכֶב לְחֶרֶב נָקָם/ גִּבּוֹר בְּמִלִּים/ עַל פִּסְגַּת גְּרִיזִים שֶׁלּוֹ"- נָתָן יוֹנָתָן/ יוֹנָתָן אָבִיב)