A streak (touch) of grace (beauty)/ gracefulness
Figuratively: Appears with a noble appearance. Possessing radiant countenance. With beauty and splendor (The word 'משוך' implies drawn, extended, or continuing to be).
("And why was Esther called Esther? The nations of the world were called Korin, and she was called Esther. Ben Azai Omer says: Esther was neither long nor short, but she was a woman of great beauty, like Hadassah. Rabbi Yehoshua ben Karcha said: Esther was a woman of great beauty, and a thread of grace was drawn over her" - Meghel 13:1, and thus: "And all the people In the Torah at night - a thread of grace is stretched over it by day...and every house in which no words of Torah are heard at night - fire will consume it" - Harambam / Sefer Hamada, Hilchot Talmud Torah, Chapter Three, 13, 116, and so: "But she is not young anymore, but a thread of grace is stretched over her" - Shalom to you / in the house of the prisoners, Relu, And so: "To learn this, a law is given to Israel, when he is wrapped in a tallit and adorned with turbans, Moshe was a good sign, a thread of mercy, upon Ezra" - Chayim Sabato/ Ka'afafei Shachar, 14)
Translation
Expression (Hebrew)
חוּט שֶׁל חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלָיו
Definition (Hebrew)
בִּמְלִיצָה: נִרְאָה בְּמַרְאֶה אֲצִילִי. בַּעַל זִיו פָּנִים. עִם יֹפִי וְהָדָר (מָשׁוּךְ מַשְׁמָע נִמְשָׁךְ אוֹ מַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת).
("וְלָמָּה נִקְרֵאת אֶסְתֵּר-שֶׁהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם קוֹרִין אוֹתָהּ עַל שׁוּם אִסְתַּהַר. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: אֶסְתֵּר לֹא אֲרֻכָּה וְלֹא קְצָרָה הָיְתָה אֶלָּא בֵּינוֹנִית, כַּהֲדַסָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר: אֶסְתֵּר יְרַקְרֹקֶת הָיְתָה, וְחוּט שֶׁל חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלֶיהָ"- מְגִלָּה יג ע"א ,וְכֵן:"וְכָל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה-חוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשָׁךְ עָלָיו בְּיוֹם...וְכָל בַּיִת שֶׁאֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה נִשְׁמָעִין בּוֹ בַּלַּיְלָה- אֵשׁ אוֹכַלְתּוֹ"- הָרַמְבָּ"ם/ סֵפֶר הַמַּדָּע, הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, פֶּרֶק שְׁלִישִׁי, יג, 116, וְכֵן:"אִמָּא אֵינֶנָּה צְעִירָה בְּיוֹתֵר, אַךְ חוּט שֶׁל חֵן מָשׁוּךְ עָלֶיהָ"- שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם/ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, רלו, וְכֵן:"לִמּוּד זֶה מְסַפֵּר חֹק לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהוּא מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּמְעֻטָּר בִּתְפִלִּין הָיָה מוֹשֵׁךְ עַל עֶזְרָא סִימָן טוֹב חוּט שֶׁל חֶסֶד"- חַיִּים סָבָתוֹ/ כְּעַפְעַפֵּי שַׁחַר, 14)