Sit idle/ to sit idle
Did nothing; idled away from work or any other occupation.
("A story about a man: once the kingdom decreed that any person who sat idle and did no work would have his hands and feet cut off. Every day the son ground at the mill while the father sat on the bed. One day the king’s servants came in. The son said: Father, grind at the mill and I will lie in the bed. The king’s servants found him sitting on the bed and brought him before the king, and they cut off his hands and feet. This brought him to the World to Come, because he saved his father. And see what a non-Jew did in Ashkelon, named Dama son of Netinah: once they asked him for merchandise worth twenty myriads of dinars, and he could have earned it, but the key was under his father’s pillow and he did not disturb him. Again, once they asked him for precious stones for the ephod for sixty myriads of dinars, and the key was under his father’s pillow and he did not disturb him. The next year the Holy One, blessed be He, repaid him for his reward when a red heifer happened to come his way" - Otzar HaMidrashim (Eisenstein), Aseret HaDibrot, 456; and also: "In any case, he does not sit idle and serves the Kaiser and the nation" - Agnon, Ad Hena, 84; and also: "Five years passed over Dan (or: five years passed over Micha'el) / passed in dancing / sat idle, away from work / free from studies" - Yitzhak Katzenelson, Five Years.)
Translation
Expression (Hebrew)
יָשַׁב בָּטֵל
Definition (Hebrew)
לֹא עָשָׂה דָּבָר. הִתְבַּטֵּל מֵעֲבוֹדָה אוֹ מִכָּל עִיסּוּק אַחֵר.
("מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד- שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרָה הַמַּלְכוּת שֶׁכָּל אָדָם שֶׁיֵּשֵׁב בָּטֵל וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה יְקַצְּצוּ יָדָיו וְרַגְלָיו, בְּכָל יוֹם וָיוֹם הַבֵּן טוֹחֵן בְּרֵחַיִם וְהוּא יוֹשֵׁב בַּמַּטֶּה, יוֹם אֶחָד נִכְנְסוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר הַבֵּן: אַבָּא טְחֹן בְּרֵחַיִם וַאֲנִי אֶשְׁכַּב בַּמַּטֶּה, מְצָאוּהוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּמַּטֶּה וֶהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְקָצְצוּ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְזֶה הֱבִיאָהוּ לְחַיֵּי עוה"ב שֶׁהִצִּיל אֶת אָבִיו. וּרְאֵה מָה עָשָׂה גּוֹי אֶחָד בְּאַשְׁקְלוֹן וְדָמָה בֶּן נְתַנְיָה שְׁמוֹ, פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ פְּרַקְמַטְיָא וְהָיָה יָכוֹל לְהִשְׂתַּכֵּר בָּהּ עֶשְׂרִים רִבּוֹא דִּינָרִים, וְהָיָה הַמַּפְתֵּחַ תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו וְלֹא צִעֲרוֹ. שׁוּב פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ חֲכָמִים אֲבָנִים לָאֵפוֹד בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא דִּינָרִים וְהָיָה הַמַּפְתֵּחַ תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו וְלֹא צִעֲרוֹ. לְשָׁנָה אַחֶרֶת שִׁלֵּם לוֹ הקב"ה שְׂכָרוֹ מְשַׁלֵּם שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ פָּרָה אֲדֻמָּה"- אוֹצַר הַמִּדְרָשִׁים (אַיְזֶנְשְׁטֵיְן) עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, 456 , וְכֵן:"מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ יוֹשֵׁב בָּטֵל וּמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַקֵּיסָר וְאֶת הַמּוֹלֶדֶת"- עַגְנוֹן/ עַד הֵנָּה, 84, וְכֵן:"חָמֵשׁ שָׁנִים עָבְרוּ עַל דָּן (אוֹ:חָמֵשׁ שָׁנִים עַל מִכְּאֵל) /עָבְרוּ בְּרִקּוּדִים/ בָּטֵל יָשַׁב מֵעֲבוֹדָה/ חָפְשִׁי מִלִּמּוּדִים"- יִצְחָק כָּצָנֶלְסוֹן/ חָמֵשׁ שָׁנִים)